יום חמישי כ' בחשון התשפ"ה
המדרש בבראשית רבה מתחיל דבריו בפסוק המפורסם 'ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום', פסוק המזמין עיון כה מעמיק שללא שליטה מוחלטת בכל המיסטיקה היהודית אין כל סיכוי לעמוד על תוכנו. אך היום אעזר בו כאן במשמעותו הפשטנית ביותר, אף אם היא ציניקנית - בצער עמוק - במידת מה.
שני צווי מצער כלפי ראש ממשלתנו וכלפי שר הבטחון לשעבר מר גלאנט, שאף אם כל אחד מאתנו לא הסכים עם החלטות רבות שלו בעת האחרונה - אולי מפאת השפעות לא רצויות -, איש לא יכחיש הוא אדם טוב ויקר לעמנו. אבל אם בסיטואציה זו יש מקום לרחם על מי שהוא, זה רק על כל אלה המופתעים משנאה כה שגרתית כזו מצד אומות העולם, ובמיוחד כל אותם היהודים מעריצי האנושות ה'מתורבתת' ושעיוורון יהודי כרוני קלאסי מהות האנושות הנכרית. וראש ממשלתנו בראשם, המתקומם נגד 'בית משפט' זה שהוקם כדי להגן על הצדק בעולם הופך לאוייב הצדק, כאשר כך היה קרה תמיד, שהרי רנה קאסין שינה את אמנת זכויות הא זרח על מנת למנוע הישנות סבל היהודים, ומה התוצאה? שידי צה"ל כבולות בעקבות בהגנתו על עמנו !
אבל כבני מאמינים אנו שואלים את עצמנו: האם אין כאן יד ה' להאיר את עיני שתי הדמויות הפוליטיות האלה ולהראות להן כמה אסור לחזק ולהאמין במערכות משפט רקובות, במיוחד ראש הממשלה המגן כבר שנים רבות על מערכת המשפח (אין טעות כתיב) שבמדינתנו, והשר לשעבר שבנותנו צווים מנהליים נתן אימון ברקבון המשפטי של השב"כ ושל הפצרי"ת?!
לומר שיש לי צער על הצווים האלה? אתוודה שלא, אבל לא מהסיבה אתם יכולים להעלות על דעתכם, אלא מזה שכל עוול הנעשה ליהודים, ובמיוחד ליהודים דגולים וחשובים שבעמנו מצד הגויים, הוא בעיניי תעודת כבוד, כי רק על מעשים טובים בעיני ה' הגויים מגנים אותנו! לכן אל לנו לדאוג, אלא רק לשמוח בחיוך מסויים.
יום רביעי ה בחשון התשפ"ה
אתמול ראש הממשלה פיטר את מר גלאנט, והנה שרבים מאד, במיוחד הנוטים ימינה שחשו - ובצדק - שמר גלאנט משתף פעולה עם ההחלטות הנוראיות ולעיתים אף נפשעות של הרצי, מחו כפיים ורקדו משמחה. בתמימותן הנוראה, הם היו משוכנעים, והם עדיין משוכנעים, שסיבות הפיטורין צבאיות טהורות ואולי מעט מדיניות (היחס לחטופים, היחסים עם ארה"ב וכדו'), והם אינם מבינים שטהרת חשיבה כזו כבר זמן רב רחוקה מלהיות נחלת הפוליטיקאים הישראלים. הם לא הבינו שהוא פוטר רק באשר הוציא צווי גיוס ל-7000 חרדים, ושיש לרה"מ יועץ פושע, רשע, האחראי על כל שפיכות הדם מאז הסכמי אוסלו, שדחף את רה"מ לפטרו בגלל שהוא מקלקל את היחסים עם החרדים! אם סיבות הפיטורין היו צבאיות אמיתיות, רה"מ היה מפטר את מר גלאנט מזמן שהרי הוא שינה את מדיניותו בתחום הצבאי מראשית המלחמה: הוא תמך בכל החלטה של הרצי, טובה או מעוותת ללא כל סטייה וללא כל היסוס! ואכן מר גלאנט הצהיר שזו לפחות אחת מסיבות פיטוריו, וכל בר דעת יכול להבין שאין לו כל סיבה לשקר. וזה שנים רבות שרה"מ אינו מתערב בשיקולים צבאיים, אלא רק כאשר מדובר בבלימת היכולות הצבאיות של צה"ל כי הוא מאבי אבות ה'קונצפציה' לצערנו.
מסקנה: התמימות והלב הטוב של חלקים גדולים ביותר בעמנו, הורסת כל חלקה טובה ומונעת תיקון!
יום שלישי ו' בתשרי התשפ"ה
הטירוף הישראלי העיתונאי אינו מכיר גבולות!
זה חודשים שאין העיתונות מפסיקה לפרסם איזה סוג של נשק עומד לרשות צה"ל, באיזה שיטות פגעו באנשי חמס או חיזבאללה אלו או אחרים, איזה שיטות מודיען אפשרו השגה של מטרות אלו או אחרות, מהן התוכניות המתוכננות, איפה אנו אמורים לפגוע באירן ובאיזה מטרות ואיזה תאריכים ועוד ועוד! מי זקוק לאוייבים עם עיתונאים כאלה?!
כמובן לזכות את עצמם בטיהור שמם וטהרות כוונותיהם הם יאמרו לנו שהם מדווחים אץת זה בגלל שה'ניו-יורק טיימס' או כדו' כבר פרסם זאת! והרשעים האידיוטים הללו אינם לוקחים בחשבון שהם רק מחזקים את המידע וגם מתעלמים שמדובר באיומים של ביידן והריס וכדו'!
ככל הנראה ביום שהקב"ה יצילנו מידם, מיד עיתונאים ישראלים שלום יהיה כבר לא רק בארץ אלא בכל העולם!
יום שלישי כח באלול התשפ"ד
העיתון ידיעות, הידוע בדעותיו הפרובלמטיות, מפרסם מאמרו של רון בן ישי הנושא כותרת שכולה אוויליות מזוויעה, והיא: 'צה"ל לא יכבוש את דרום לבנון. אלה מטרות הפעולה הקרקעית'!
ואנו עומדים המומים: בין אם המידע מדויק ובין אם לאו, שאלה מזדקרת והיא מי היא המדינה, או ליתר דיוק הצבא המטופש הזה המודיע מראש לאויביו האכזריים ביותר שהוא יוצא למאבק נגדו אך לא מתכוון לנהוג בקשיות אתו, אלא רק 'לגרד' אותו מעט? היכן מצאנו הפגנת אוויליות בכל המובנים של מלה זו שצה"ל חמורה מזו?! לא זו בלבד שיש בה משום הוכחה נוספת שהקונספציה שהביאה כבר לאסונות בשנים עברו ובמיוחד בשמחת תורה שעבר לתפ"צ, עדיין בועטת וכל האסונות שהתרחשו לא הצליחו להביא ולהחדיר במוחם העלוב של בכירי המטכ"ל ו/או בכירי המנהיגות הפוליטית קורטוב של שכל, אלא שעוד יש בדבר לא פחות חמור, והוא חוסר מינימום של רגש כלפי כל חיילינו הנפלאים שיחושו עתה שהם נשלחים לסכן את חייהם רק כדי לאיים במקצת על אלה דרך אגב אינם מתרגשים כלל ואינם מפחדים ממות! צעירים וכל שכן אבות משפחה עוזבים את הכל כדי לשמש 'משחק' פוליטי חיקוי צבאי חסר כל מטרה אמיתית עמוקה!
ולא דיברתי עוד על הפשע הנורא של עם שהולך לכבוש חלק מנחלתו ומודיע לאויב קבל העולם כולו: לא אשמור לעצמי מה שמגיע לי מדיני מלחמה אלא אפילו לא מה שמגיע לי כי הוא גנוב אצלכם! אין מלה אחרת: בושו לכם מנהיגי עמנו! ערב ראש השנה הזה, אולי תחלו לתקן מחשבותיכם כדי שתחל שנה וברכותיה!